הקצאת קרקע למרעה שלא בקרבת מקום מגוריו של הרועה 

בשנים האחרונות מקפידים הגורמים המקצועיים במשרד החקלאות שלא להמליץ, דרך כלל, על השכרת קרקע לרעייה לרועה שאינו מתגורר בקרבת מקום. 

 מבחינה מקצועית, ניהול עדר בקר או צאן מחייב השגחה קרובה ותמידית על העדר. אמנם, בעל העדר יכול להסתייע באחרים בביצוע מטלות שונות, ובלבד שניהול העדר נעשה על ידו. על כן, הצורך בהשגחה קרובה ורצופה, כאמור. יצוין, שגם בלילה יש צורך להיות בקרבת מקום בשל התראות לגניבות, טריפות וכד'.

 במקרה של צאן, הדברים מקבלים משנה תוקף, לנוכח הצורך בכינוס הצאן בלילה לתוך מכלאה. במקרה כזה, עומדים בפני הרועה שתי אפשרויות - הקמת מכלאה בשטח הרעייה הדורשת היתר בנייה ואינה ניתנת דרך כלל, או לחלופין כינוס העדר במכלאה המוקמת בשטח מגוריו. במקרה כזה, יש צורך גם שהרועה יתגורר ביישוב המאפשר הקמת מבנה חקלאי כאמור. רועה אשר אינו מתגורר בקרבת מקום אינו יכול לכנס את עדר הצאן למבנה בתחום מגוריו ביישוב.

יש לציין, כי  ניהול עדר על ידי אחר (בד"כ תמורת תשלום) הינו בניגוד לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז - 1967.

 לאור האמור לעיל, משרד החקלאות אינו ממליץ, דרך כלל, לתת הרשאת רעייה לצאן במקרקעין למי שאינו מתגורר בקרבת מקום ושיש באפשרותו להקים או שיש ברשותו מכלאה במקום מגוריו. בכל הנוגע לבקר ?  על אף שמדובר בשיקול מרכזי בכל הנוגע למתן המלצה, ייתכנו מקרים בהם המשרד ימליץ לתת הרשאת רעייה (במקרקעין שאין להם בקשה מתאימה על ידי רועים המתגוררים בקרבת מקום) למי שאינו מתגורר בקרבת מקום, אם שוכנע שיש בידו את היכולת לנהל אותם מרחוק וסביר להניח שמקום מגוריו לא יועתק על ידו לשטחי הרעייה.

האמור לעיל אינו חל על רעייה עונתית בדרום הארץ של צאן, בשים לב לאופי הרעייה שהיא לתקופה קצרה ואינה רציפה והיא מלווה בפינוי מוחלט של התשתית הזמנית במקום בתום עונת הרעייה.  כמו כן, האמור, מטבע הדברים, לא חל על רעיית שלפים.